אודות

מי אנחנו?

תנועת תיקון – להתחדשות החברה והתרבות בישראל, הוקמה ב2012 על-ידי קבוצה של כמאה מנהיגות ומנהיגים ישראלים בתחומי האקדמיה, החברה, התרבות והחינוך.
חברות וחברי תיקון שותפים לדאגות שמציבים בפנינו החיים בישראל. אכן, האתגרים קלים לניסוח: חינוך, חברה, פיצולים ושסעים אידאולוגיים המגיעים למערכת המשפט, שיקום האמון של אזרחי מדינת ישראל. אין ספק שלצורך התמודדות עם אתגרים אלו נדרשת כתיבה מחודשת של האתוס הישראלי. בתיקון אנו מאמינים שהמורשות היהודיות אוצרות בתוכן תרבות, ערכים וסמלים שיש בהם להביא ריפוי לשאלות היסוד של החברה הישראלית.
פיתוח של יהדות קשובה לאתגרי ההווה של ישראל ובעקיפין של העם היהודי בכללותו הוא היעד המנחה את פעילויותיה של תיקון, ואת היצירה שהיא מבקשת לקדם.

מבחר ערכים יוזמות
בפעילותה של תיקון נוצרו ערכים, העמקה של המסרים, שותפויות עם ארגונים. להלן מבחר שעשוי לסייע בהבנה של התנועה.

יחד שנותן מקום

היצירה הישראלית כללה בתקופות שונות את הרעיון של כור היתוך ששאף להאחדה של היהודים בישראל, לאור הקושי ביישומו של כור ההיתוך התפתחה התפיסה של הרב תרבותיות. מצד אחד חשוב להכיל ריבוי וגיוון בהבנה של החיים בישראל, מצד שני יש לקחת אחריות על היחד, ועל המשותף. הרעיון יחד שנותן מקום מקפל בתוכו כסיסמה את הערך הזה.

נאורות מורשתית
הקיטובים שעוברים על העולם המערבי הם בין ערכי נאורות ובין ערכים של אמונה.
אנו דוחים את הניגוד בין נאורות ובין מורשת: לצורך חיים שמכבדים את החירויות של אזרחי המדינה, את זכותם לבחור את אורח חיים אין הכרח לבטל את המורשות, ומאידך, לצורך קשר עמוק למורשת ישראל ולחוכמת הדורות שלה אין הכרח להתנכר לעולם הערכים העומדים בבסיס התפיסה הדימוקרטית כגון חירויות הפרט והצדק. למעשה יש כאן השלמה הדדית, דיאלוג פורה ומעשיר שלמרבה הצער הודחק בשיח הציבורי.

מסורתיות
ההבחנה בין "דתי" ו"חילוני" מקובלת על ציבורים רחבים בישראל, ואולם עשרות אחוז מן היהודים מוצאים הבחנה זו כמצמצת את זהותם. המסורתיות היא אכן אחת הזהויות המעניינות צעירים, ומבוגרים כאחד. מחנכות ומחנכים רואים כאן אפשרות להתחבר לזהות יהודית שמאפשרת משמעות וקולעת היטב לחיים בישראל. תיקון שותפה להקמה ולמעורבות בשלל תנועות הקשורות במסורתיות, וביחד עם חברותיה וחבריה היא מובילה את ההתחדשות בשדה זה.

מורשת ספרד והמזרח: ההבטחה
עם הקמת המדינה נשאו רבים את עיניהם למתינות לפתיחות שמצויות בעולם הפיוט, והיצירה הספרדית. דמויות חשובות כנשיא המדינה לשעבר יצחק נבון, אכן תרמו לחיזוק יהדות זו, ואולם, ככלל ניתן לומר שההבטחה הזו לא מומשה. תיקון רואה לעצמה מחויבות לדובב את היהדות הזו, לא רק במונחים נוסטלגיים, אלא ככזו שיש בה להביא ברכה לחיים המשותפים של כלל אזרחי ישראל. אהבת ישראל, המחויבות לכלל ישראל, הפתיחות לעולמות תוכן מחוץ לעולם היהודי כל אלו ערכים שאפשר למצוא בכתיבה ובשירה של יהדות זו. ראוי לציין גם את מקומה של מורשת יהודית בעולם התרבות הערבי-מוסלמי שכוללת את מיטב ההגות היהודית (רמב"ם, סעדיה גאון), והעניין הגדול במוסיקה של האזור שאנחנו חיים בו.

תיקון: אחרי ה- 7 באוקטובר
האסון הכבד שפקד את החברה הישראלית בשביעי באוקטובר ויצר את הטראומה שאנחנו עדיין בעיצומה הכריח אותנו לדייק את המסרים ואת השליחות שלנו. תיקון שהדגישה את היחד, את הבניה של חיים משמעותיים בישראל גילתה בערכים אלו משמעות מיוחדת נוספת מאז ה – 7 באוקטובר. אנחנו שותפים לארגונים רבים בצורך בתקווה, בטיפוח החוסן, ובצורך בריפוי של הפגיעה הקשה בחברה הישראלית. היעד שאנו רואים לעצמנו הוא בטיפוח שיח על ייעוד החיים בישראל. חיילים שנלחמו במשך מאות ימים תוך סיכון חיים, משפחות שאיבדו את יקיריהם, פצועים ובכלל כל עם ישראל, שואל את השאלה "לשם מה"? תיקון ערכה כנסי חיזוק ברחבי הארץ, ואולם מתוך הבנה שהחברה הישראלית חייבת להגדיר מצפן שיכוון אותה בים סוער זה הגענו למסקנה שיש צורך בחיזוק עצמיות ישראלית ויצירה של עמידה איתנה למול רוחות המנשבות בעולם האקדמיה.

החוג הירושלמי
היוזמה שאנחנו שוקדים עליה בימים אלו היא בניה של חוג ירושלמי. ישראל שותפה לשיח רעיוני ערכי בזירות החשובות בעולם. ואולם, אנו סבורים שתרומה לשיח העולמי מתוך המרחבים והמורשות שאנחנו חיים בישראל נושאים ברכה לישראל ולאותם שותפים לדיאלוג מרחבי העולם. יבוא רעיונות מן המערב יש בו ברכה גדולה, אבל כיוון שערכים רעיונות וסמלים אלו נוצרו במקום שונה מאוד מן ההוויה הישראלית, והזהויות והאתגרים הייחודיים המלווים אותה, יש צורך ביצירה של קהילה סביב עיתון אקדמי שיאפשר הנכחה של קולות מישראל ומהאזור בו אנו נתונים. בחוג זה יכללו אנשי ונשות אקדמיה מן השורה הראשונה, מישראל ומרחבי העולם. ולמעשה, יצאנו לדרך ומקווים להנכיח את החוג בתחילת 2025