יהדות מסורתית

מה זו יהדות מסורתית

היהדות המזרחית-ספרדית, מתייחסת באופן כללי ליהודים אשר חיו בצפון אפריקה והמזרח התיכון ולעיתים גם מכונה יהדות ארצות האסלאם.
ליהדות המזרחית-ספרדית היסטוריה רבת שנים ומורשת תרבותית מפוארת, אשר ממנה יצאו מנהיגים בעלי שיעור קומה, כמו: הרמב"ם, רבי יהודה הלוי ורבי יוסף קארו מחבר השולחן ערוך.  
העלייה מארצות המזרח התקיימה לאורך כל הדורות והגיעה לשיאה במהלך שנות ה- 50, או אז היו מספר גלי עלייה גדולים של יהודים שעלו לישראל בעיקר ממניעים דתיים וציוניים. עם הגיעם לישראל, שוכנו במעברות ומשם הובלו לעיירות הפיתוח ברחבי ישראל (ירוחם, שדרות, אופקים, ראש העין, מגדל העמק, בית שאן, מעלות, נתיבות, אור יהודה, לוד, שלומי, כרמיאל ועוד).
כעולים חדשים ובהמשך כחלוצים בעיירות הפיתוח, סבלו יהודים המזרחיים מאפליה מבנית ומגישה מועטה למקורות של כוח, השכלה ותרבות בחברה הישראלית. כתוצאה מכך, היהדות המזרחית-הספרדית המפוארת ויחד איתה נכסי התרבות שלה, נדחקו לשוליים.
בשנים האחרונות החלה התעוררות בכל הנוגע ליהדות ולתרבות המזרחית-ספרדית. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מעלים נתונים חדשים. לדוגמא, בסקר שנערך בשנת 2015 על-ידי מכון פיו Pew Research Center

נמצא כי:

23% מהיהודים המבוגרים בישראל, מגדירים עצמם כמסורתיים.
"מסורתיים הם הקבוצה היהודית היחידה אשר חבריה נוטים יותר מאחרים לפתח קשרי חברות עם אנשים ממגוון קבוצות יהודיות אחרות".
במחקר של מכון גוטמן "יהודים ישראלים – דיוקן אמונות, שמירת מסורת וערכים של יהודים בישראל. 2009", צוטטה האמירה הבאה מתוך מאמר של הפרופסור סמי סמוחה:
המסורתיים אינם נכנעים ללחצים שמופעלים עליהם מהכיוון החילוני והדתי, והם מצליחים לפתח זהות עצמאית ומודרנית במהותה. זהות זו מבוססת במידה רבה על בחירה חופשית, שמירה סלקטיבית על חוקי הדת והכרה בזהויות אחרות כלגיטימיות.

עוד נמצא כי:

שיעור גבוה של מסורתיים מדווחים כי חשוב להם לשאוף צדק חברתי.
ד"ר מאיר בוזגלו, יו"ר תנועת תיקון, במאמרו "המסורתי החדש וההלכה: פנומולוגיה", עוסק בהגדרת "מהו ומיהו המסורתי":
"בהעדר הנהרה זו יש נטיה לזהותה עם מושג המסורת כפי שהוא נתפס על ידי אבות הסוציולוגיה לפיה חברה מסורתית היא שלב בהתהוות של חברה מודרנית רציונלית, או לזהותה עם כהשקפה עממית לא מגובשת. במקרה אחר, טוב יותר, מסתפקים המסורתיים בהגדרה עצמית של "חצי חצי": היינו, כעמדתו של מי שלא החליט אם הוא שייך למחנה "הדתי האמיתי" או "החילוני האמיתי", וחושש "ללכת עד הסוף". ואולם, זיהויים אלה וכיוצא בהם אינם נותנים למסורתיים מקום של כבוד. בהעדר הנהרה למסורתי נדרשים אנשים לכפות על עצמם החלטה: או חילוני או חרדי, ואין הם טורחים לשאול שמא יש הגיון סמוי בעצם העובדה שחייהם מראים שהם סירבו לאמץ החלטה חד משמעית בעניין".

והוא מוסיף:

"היצירה של המסורתי נבנית מלמטה למעלה. כפי שהקדמתי לעיל, לא מדובר כאן בפילוסופיה שמחפשת ישום, אלא בפרקטיקה המבקשת אחר השקפת עולם. עצם קיומה רומז על היותה מקיימת בתוכה מתחים שנוצרו בגלל תגובה למציאות, ולנאמנות למסורת האבות, ולאתגרים של העולם המודרני".  

תנועת תיקון משמיעה את הקול המסורתי

החברה הישראלית מתמודדת עם שתי סוגיות שהן מרכזיות וחיוניות לחוסנה ולעתידה של מדינת ישראל: סוגיית הזהות היהודית, והסוגיה החברתית. הבעיה האחת המטרידה את העם היושב ריבונית בארצו נוגעת לזהותו, לשאלת הקשר שבין יהדות לישראליות; האחרת כוללת את משבר החינוך, הטיפול באוכלוסיות מוחלשות, הגזענות כלפי יהודי אתיופיה ובכלל, האלימות, והמתחים הבין-עדתיים והפוליטיים – כל אלה מחלישים את החברה ויוצרים עוינות וניכור בין חלקיה השונים.

יהדות בישראל נתפסת לעתים כמפרידה וכמחלקת את הציבור בין דתיים לחילוניים, שזהותם היהודית נדמית כנחלשת. בו-בזמן, הפערים החברתיים הגדלים בין עשירים לעניים, בין מרכז ופריפריה, קוראים לעשייה חברתית ולמעורבות החברה האזרחית. החזון של תנועת "תיקון" מחבר בין שתי השאלות – הזהות וההמשכיות. אנו טוענים ששאלות אלו צריכות להיות קשורות בבעיות החברה והמדינה היהודית, ואנו רואים בחיבור הזה מוצא לשתי הבעיות כאחת. אם נשכיל להציב במרכז המסורת היהודית את ערך האחריות החברתית וערך השלום, הפנימי והחיצוני, ואם נשכיל לראות בעשייה החברתית עשייה הנובעת מן המסורת היהודית שלנו, נצליח לחבר בין חלקי העם ולהכיל את המחלוקות והפערים השונים, לעורר לאחריות חברתית ולחזק את הזהות היהודית.

בתוך המסגרת הרחבה של "מסורת יהודית" אנו שואפים לחזק את המסורת המזרחית-הספרדית ולהנכיח אותה בזירות הציבוריות והחינוכיות השונות: ראשית, משום שמסורת זו הבסיס לזהותם

של יותר מ-30% מן היהודים הישראלים, יוצאי ארצות האסלאם. שנית, משום שאנו רואים במסורת זו, על המתינות, הפתיחות וההכלה שבה, ועל הרגישות החברתית שהיא מייצגת – מטען תרבותי וחברתי חיוני לעתידה של החברה הישראלית, לדתיים, חילוניים ומסורתיים כאחד.

המסורת המזרחית-ספרדית יצרה, במפגש עם המודרנה, את הזהות המסורתית – זהות שאיננה מקבלת את ההפרדה בין יהודים "דתיים" ליהודים "חילוניים" אלא רואה בזהויות היהודיות רצף שהמאחד עולה בו על המפריד. המנהיגות המזרחית-ספרדית המתונה השכילה ליצור מודל של קהילה יהודית מודרנית שאיננה מחלקת בין אלה שבתוך המחנה לאלה שמחוצה לו, אלא מכילה בתוכה את כל היהודים. המודל הזה – של יהדות מכילה, קשובה ומתעדכנת – נחוץ היום מאוד לחברה הישראלית.

יהודים רבים בישראל רואים היום את המסורתיות כאופציה העדיפה להגדרת זהותם היהודית. אנו מבקשים לחזק את האופציה הזו הן בקרב יהודים מזרחים והן בקרב יהודים ישראלים בכלל. מעבר לכך ובנוסף, המסורתיות היא מודל אחר למרחב יהודי-ישראלי במדינת ישראל, מודל שמבקש לאתגר את "שיח השבטים" כמו גם את "שיח הקצוות". המודל הזה יש בו קבלה וכבוד מוחלט לכל הזהויות היהודיות, שמקורותיו אינם בהכרח בשיח הזכויות הליברלי, אלא דווקא בערכים יהודיים פרטיקולריים של אהבת ישראל וערבות הדדית.

אנו רואים לנגד עינינו חברה שהפרטים, המגזרים השונים והמנהיגים שלה נותנים משמעות לזהותם היהודית ומבטאים אותה במחויבות לאחריות חברתית ובחתירה להפיכתה של החברה הישראלית לחברה צודקת, בשני המובנים שהיהדות קושרת ביניהם: המובן של "צדקה" והמובן של "צדק". חברה הרואה ביהדותה בסיס לאהבת הגר, למחויבות לחלשים, לצמצום פערים ולקירוב בין חלקיה השונים, לבנייה של רשת ביטחון חברתית, לשמירה על זכויות העובדים. חברה שבה התחדשות היהדות תתבטא בפירוש-מחדש שלה, פירוש יהודי-חברתי שיאחד סביבו כוחות מסורתיים וחילוניים כאחד.

בעברם, חיו יהודי המזרח בשלום בקרב אוכלוסייה מוסלמית מתוך כבוד הדדי ושותפות תרבותית. תנועת תיקון מאמינה בחיים משותפים ומבקשת ליצור ברית יהודית-מוסלמית בישראל על בסיס מורשת העבר המשותף והרצון לקדם את השלום בין העמים והדתות. ברית אשר תשלב כוחות נגד הקנאות ותפלס את דרכה מעבר לעוינות על-מנת להביא מזור לאזורינו.

"תיקון" שואפת להיות תנועה רחבה ככל האפשר, ולכלול בתוכה חברות וחברים מכל הקהילות והשכבות של החברה הישראלית על זהויותיה המגדריות, העדתיות, הלאומיות והגיאוגרפיות השונות, אשר חיבורן לטובת מטרות משותפות וחזון משותף יוכל לשמש תריס בפני הפרדה והנגדה הפוגעות בטובת הכלל. אנו מכבדים כל זהות, אך מאמינים שעל הזהויות המגוונות לפעול בהרמוניה ומתוך ערֵבות הדדית, מתוך כבוד להבדלים מצד אחד, וחיפוש המשותף מצד שני. רק כך ניתן לנסח סדר יום חדש, שיענה על חלק גדול מן הדאגות סביבן נבנות זהויות אלו, ואשר עד כה לא הצליחו להביא מזור לבעיות שאותן הגדירו.

תנועת תיקון מאמינה בקשר העמוק בין יהודי העולם ופועלת להעשיר קשר זה באמצעות יצירת חיבורים עם יהודים ממוצא מזרחי-ספרדי החיים בתפוצות. אנו מאמינים כי המורשת המשותפת של יהדות מזרחית-ספרדית מהווה בסיס לשיח טבעי בין הקהילה בישראל וזו שבתפוצות.